להגיע רחוק עם STEAM

תאורטיקנים העוסקים בחקר התרבות משתמשים כיום במושג מטא-מודרניזם כדי לבחון היבטים שונים של החברה, בהם היבטי החינוך הציבורי. הגישה המטא-מודרניסטית בחינוך מקדמת מגמה המאפשרת מגוון רחב יותר של דיסציפלינות בבתי ספר. מקצועות אלו הולכים ונעשים חשובים יותר בעולם של היום, כי הם מעודדים בילדים מחשבה גמישה וכישורים מגוונים שיתרמו להצלחתם בעתיד הן במעגל העבודה והן בחייהם האישיים.

כמו זרמים נוספים של מחשבה ותיאוריה, המטא-מודרניזם התפתח כתגובה למה שקדם לו ולכן עלינו לבחון את המחשבה שמאחורי סוגי החינוך שבאו לפניו. לכן, נסקור כעת שתי פרדיגמות תרבותיות ואמנותיות שקדמו למטא-מודרניזם. נתחיל במודרניזם.

התפתחויות בתחומי המדע, הנדסה, פסיכיאטריה ופסיכולוגיה הובילו גברים ונשים לחפש אמיתות אוניברסליות. זיגמונד פרויד, למשל, חקר את המכניקה של התת מודע.

אבני היסוד של המודרניזם היו רציונליות, פשטות, סדר, וחתירה לאמת

המודרניזם סחף את התרבות המערבית בתחילת המאה ה-20 והשפעתו ניכרת לאורך עידן הרדיו ומעבר לו, עד לשנות ה-50 של המאה הקודמת. אך מודרניזם קיים גם היום, ובמובן מסוים מהווה חלק מהמטא-מודרניזם עצמו, ועל כך נרחיב בהמשך.

מה זה מודרניזם?

דבקות במחשבה רציונלית ואמונה שאפשר למצוא את התשובות לכל השאלות באמצעות תהליכים מדעיים. המודרניסטים האמינו שיש אמת אחת אוניברסלית ואובייקטיבית, ושאנחנו יכולים למצוא אותה באמצעות שיח רציונלי, פילוסופיה מדויקת ושיטתיות מדעית. מבחינה פסיכולוגית, מודרניזם שיקף את הרצון להיות חלק מההיסטוריה. בתקופה זו אנשים פחות נטו להקרבה עצמית, ובאותה עת גבו שתי מלחמות העולם את מחירן על נפשה של כל אומה שלקחה בהן חלק.

המודרניזם הפך סדרי עולם, כשהוא מבטל ערכים ישנים שלא התאימו עוד לחיים בעולם המערבי המתועש. המודרניסטים חגגו את ההווה והעניקו לו משמעות רבה, ופעלו למען עתיד טוב יותר על ידי פיתוח טכנולוגי. מטרתם הייתה להגיע לאוטופיה עולמית.

כתנועה, המודרניזם היה ניסיון ליצור סדר ביקום כאוטי.

בבתי הספר שלטה תחושת סדר זו, והמורים היוו דוגמה למופת של משמעת.

הם פעלו על פי ההיררכיות הנוקשות אשר עדיין מתקיימות היום, כאשר מנהל עומד בראש המבנה הפדגוגי של בית הספר.

התלמידים היו מחויבים להתאים את עצמם לנורמה. הם התנהגו בהתאם לציפיות וניסו לשמור על כבוד משפחתם, ולרוב לא הראו שום כוונה למרוד.

הפוסט-מודרניזם ביצע דקונסטרוקציה של העבר, והתאהב בחיבור של שיטות וטכניקות שונות, שלרוב נעשה בהן שימוש אירוני.

פוסט-מודרניזם: אפרודיטה מתחברת ל-Spotify

הזרם הפוסט-מודרניסטי שהגיב באופן ציני למודרניזם שקדם לו, החל למעשה לתפוס את מקומו. השקפת המודרניזם על ההיסטוריה והתרבות החלה להיסדק עם עליית הפוסט-מודרניזם.

האמנות של אותה תקופה שיקפה עידן של דקונסטרוקציה מחד ושחזור של סגנונות קודמים מאידך, ובו בזמן ביטול הרעיון שישנה אובייקטיביות אוניברסלית.

אמת הפכה למשהו אינדיבידואלי, בעלת מורכבות רבת שכבות, והצליחה להתקיים לצד פרשנויות אחרות של אמת ומציאות.

גם הגדרת משמעות איבדה מערכה המוחלט, והחיפוש אחר משמעות החליף את מקומה. הפוסט-מודרניזם הסתכל על הרציונליזם בחשד ועל השיטה המדעית כמעוררת ספקות. התפלספויות כבר לא היו נחלתם הבלעדית של פילוסופים: דיונים על משמעות החיים סביב המדורה לצלילי גיטרה הפכו לנחלת הכלל.

בעולם האקדמי ובעיקר בבתי הספר החל להשתלט כאוס. לפתע המורים, שפעם היו נציגי הסדר, הפכו לשוטרים שמנסים לשמור על משמעת.

המבנה ההיררכי נותר, אך המורים מצאו עצמם בעידן המרד, מתמודדים איתו במידת האפשר על ידי ניסיון יומיומי לפתור בעיות שנוצרות מליקויים במערכת כולה.

שיטות הלימוד נשארו פחות או יותר זהות: בתי ספר עדיין משתמשים בשיטת הבחינות ששירתה אותם במהלך העשורים האחרונים, גם אם לא באופן מוצלח במיוחד.

התוצאה היא שבמקרים רבים תלמידים שמסיימים תיכון אינם מוכנים לאתגרים האקדמיים של האוניברסיטה, שם נדרשת מהם חשיבה ביקורתית.

הסביבה התאגידית המודרנית. נראית קצת כמו כוורת דבורים, לא?

חינוך (פוסט) מודרני ומדוע הוא פוגע בילדים שלכם

אם נהיה כנים, המטרה האמיתית של מערכת החינוך היא ליצור עובדים לתאגידים ולחברות.

בתי הספר נוצרו כדי להכין את התלמידים לעבודה עם דגש על תרומה לכלכלה. מערכת החינוך של העבר, ולעיתים גם של היום, אינה מתעניינת באושר אישי ובהגשמה עצמית.

מטרתה למלא את מקומות העבודה כדי להניע את גלגלי מכונת הכסף של החברה, מה שמניע את הכלכלה כולה. נשמע הוגן, נכון?

ובכן לא, זאת טעות. לעתים קרובות מוקד הלמידה צר מדי. המערכת החינוכית מייצרת פקידים ופועלים הלומדים מתוך שינון ושיגרה שאינה מספקת גירויים או מעודדת מעורבות וחשיבה עצמאית. אותם פקידים ופועלים עובדים אף אינם מאושרים.

סיפוק מקצועי ואושר אינם דברים של מה בכך. כאן נכנס לתמונה המטא-מודרניזם, ומצביע על מגמה שהחלה אצל ה"מילניאלס" (מי שהגיעו לבגרות סביב שנת האלפיים).

בני דור המילניום נוטים להתפטר מהעבודה הרבה יותר מאשר דורות קודמים.

על פי סקר של גאלופ שנערך בארצות הברית בשנת 2016, 21% מבני דור המילניום החליפו עבודה בתוך תקופה של שנה אחת — פי שלושה מכל דור אחר. ועכשיו כשדור ה-Z מגיע גם הוא לבגרות, הוא מצטרף למגמה זו.

נראה ששני הדורות האלה מעדיפים להתפטר מאשר להתמודד עם בעיות במקום העבודה. הם מסרבים לקבל את ההשקפה שהחזיקה את הדורות הקודמים נטועים במקומות העבודה שלהם לאורך שנים רבות – שעבודה היא חלק מהחיים ועלינו לקבל את זה.

הם מחליפים גישה זו בחיפוש אחר עבודה שתעניק להם תחושה של מימוש עצמי. הם מחפשים יותר מעורבות מהמעסיקים שלהם, וכשזה אינו מתקיים, הם מנסים למצוא הגשמה במקום אחר.

אם כך, מהו מטא-מודרניזם? זהו זרם מחשבה הנע בין מודרניזם ופוסט-מודרניזם ואף לוקח אותו הלאה.

המודרניזם טוען: ״אני היוצר של מסע חיי״. הפוסט-מודרניזם שואל: ״מה המשמעות של להיות יוצר ומה הן ההשלכות על חיי?״. שני אלה חוברים יחד למטא-מודרניזם, שאומר: ״אצא למסע של גילוי כדי להבין את חיי״.

לימודים בבתי הספר היום

בתי ספר רבים מנסים להפוך את שיעורי כישורי החיים לחלק ממערכת החינוך, אבל אין על זה מספיק דגש עדיין. המבנה ההיררכי החזק עדיין קיים ומונע מהמורים לעזור לתלמידים שלהם בצורה מיטבית.

באופן אירוני, בתי הספר היחידים שמעניקים לתלמידיהם תשומת לב אישית הם "בתי הספר לחינוך מיוחד״, בהם לומדים ילדים עם לקויות למידה שונות, כגון הפרעת קשב ולקויות למידה או הפרעות נוירולוגיות אחרות כמו אוטיזם בתפקוד גבוה.

ילדים אלה יכולים להתחרות עם תלמידים בבתי ספר שנחשבים רגילים, הם פשוט צריכים שיעורים מיוחדים ומבנה יומי המתאים יותר לצרכיהם.

הגישה של בתי הספר האלה היא נכונה. הם מתמקדים בילד ובצרכיו האישיים, ולא בגישה כוללנית החלה על כל התלמידים בכיתה.

לעומתם, בתי ספר פוסט-מודרניים, כמו גם בתי ספר באסכולת המודרניזם, עדיין משתמשים במודל שדורש מהתלמיד להתאים את עצמו לכלל.

המדינות הנורדיות מספקות דוגמאות נהדרות לדרך שבה חינוך משולב ופרטני מוליד אזרחים מאושרים יותר שתורמים יותר לחברה, למשל בנושא הקיימות ומציאת דרכים לשמור על הטבע ולחיות לצידו.

הראי המטא-מודרני

מטא-מודרניזם נתפס כגישה הפוסט-פוסט-מודרניסטית שדרכה אנו בוחנים תאוריות של חקר התרבות ובמקרה הזה, בתחום החינוך. ישנן כמה דוגמאות מצוינות למטא-מודרניזם כפילוסופיה חינוכית. אלה מצויות במדינות הנורדיות, למשל נורבגיה, איסלנד, פינלנד, דנמרק ושוודיה.

רוב המדינות הנורדיות מדורגות בעשירייה הראשונה של המדינות בהן האזרחים מאושרים ביותר: למה הכוונה? מנקודת המבט המטא-מודרניסטית של המאה ה-21, הכוונה היא למידה רבה של מימוש עצמי.

על פי המודרניזם, אנו יוצרים את הגורל שלנו. על פי הפוסט-מודרניזם, אין לזה שום משמעות. ועל פי המטא-מודרניזם, המשמעות היא מימוש עצמי כבן אנוש.

וזה כמובן שונה עבור כל אחד ואחת מאיתנו.

האמן ממש את עצמו כשהוא מצייר את יצירת המופת שלו. הסופרת, כשהיא כותבת את המגנום אופוס שלה. המלחין, כאשר הוא כותב את הסימפוניה הגדולה שלו. עבור השוטר, כשהוא מחזיר סדר לרחובות העיר. והרופאה, כשהמטופלים שהבריאו וחוזרים הביתה למשפחותיהם.

מימוש עצמי הוא פסגת ההישג האנושי, ומה שבעצם נותן לחיים משמעות. האם בלעדיו אנו כמו נשמות אבודות?

במדינות הנורדיות האזרחים מרגישים סיפוק בעיסוקיהם בזכות מערכת החינוך שלהם.

שוודיה, כמו מדינות נורדיות אחרות, שמה דגש על המסע החווייתי של הלומדים בה וחלק מהמסע הזה כולל יישום של נושאי STEAM כמו טכנולוגיה בתוכנית הלימודים שלהם.

מטא-מודרניזם כמערכת חינוכית

בין הנרטיבים הגדולים של המודרניזם לבין הדקונסטרוקציה של הפוסט-מודרניזם, קיימת נקודת מפנה. בין הרציונליות של המודרניזם לבין והאמיתות המרובות של הפוסט-מודרניזם, קיים רעיון ייחודי שאינו מסוכסך עם אמונות אחרות ותרבויות שונות; רעיון אשר מאמין בשלם הגדול שכולנו חלק ממנו.

ככזה, מטא-מודרניזם בחינוך מתמקד בצרכים של התלמידים ולא בסילבוס רודני.

הרעיון הוא לוודא שהתלמידים ילמדו מיומנויות חשובות לחיים, ולא רק כישורים שיהפכו אותם לרובוט המושלם במשרד. אותם מיומנויות חשובות ישמשו אותם ליישום שינויים בחיים, להתגברות על מכשולים, ולמציאת הדרך אל האושר.

מטא-מודרניזם בחינוך דורש מבנה שיוויוני יותר של היררכיה בין מורים, אשר עובדים יחד בהסכמה ובשיתוף פעולה. התלמידים הנורדים, למשל, מקבלים תחושה גדולה יותר של ערך עצמי בתוך המערכת. ובמקביל, למידת מקצועות הליבה מזינה את מערכת הקשרים האישיים שלהם ואת יכולתם לפתור בעיות בעתיד.

שמעתם פעם על STEAM? רוב הסיכויים שכן. עוד על זה נרחיב בהמשך. בינתיים, נשקול את ארבעת ה-C שהופכים את שיטת ה-STEAM לפילוסופיית הוראה משולבת כפי שמציע המטא-מודרניזם.

הירשם לקבלת עדכונים מאיתנו!

השאר את פרטיך ונשלח לך עדכונים טכנולוגיים מעניינים

שדה חובה
שדה חובה

ארבעת ה-C

חשיבה ביקורתית (critical thinking)
תקשורת (communication)
שיתוף פעולה (collaboration)
יצירתיות וחדשנות (creativity and innovation)

בואו נבחן את המונחים האלה לעומק.

חשיבה ביקורתית נחוצה בכל פעם שנתקלים בבעיה. שיטות העבר פחות יעילות עבורינו היום. אם כך, האם עלינו להמשיך למלא אחריהן כפי שעשו הדורות שקדמו לנו? התשובה היא לא; חייבת להיות גישה יעילה יותר.

תקשורת: כל כך חיונית. חוסר תקשורת נוצר בקלות, וגורם לכל מיני בעיות. למשל, חוסר אמון בין אנשים במונחים של דינמיקה קבוצתית. על מנת שצוות יעבוד יחד בשיתוף פעולה פורה, על חברי הצוות להביע את הרעיונות שלהם באופן ברור וקל להבנה.

שיתוף פעולה: אנחנו יצורים ששרדו עד כה רק בזכות היכולת שלנו לשתף פעולה. זה בגנים שלנו. רק כך הצלחנו להערים על הטיגריס שנחרבי שהיה שמח לטרוף אותנו. רק כך הצלחנו להפוך ממותה ענקית לסעודה שמספיקה לכל הקהילה. אנחנו זקוקים לשיתוף פעולה בחיי היומיום שלנו לטובת כולם, ולא פחות, לטובת עצמנו. כך אנחנו הופכים ליותר מסכום חלקינו, מסוגלים לשלוח חלליות לירח, ומצליחים לשלוט באטום.

יצירתיות וחדשנות: כאן נכנסים לתמונה רעיונות וחידושים. חשוב מאוד לטפח את הצד היצירתי של כל אחד. בין אם זה דרך האומנויות או בהתמודדות מתמדת עם הבעיות המאתגרות ביותר, יצירתיות משרתת אותנו היטב בפתרון בעיות ובפיתוח הרעיון הגדול הבא להצעיד את האנושות לכוכבים.

אז מה זה STEAM? ובכן, זה מטא-מודרניזם בהתגלמותו.

הנורדים אינם היחידים שמשתמשים בגישה מטא-מודרנית בימינו. כיום קיימת מערכת חינוך המכונה STEAM – פילוסופיה לימודית הנהוגה ברחבי העולם. בתחילה השיטה כונתה STEM, כראשי התיבות של Science, Technology, Engineering, and Math.

תחומים אלה נחשבו כבעלי קשר רופף אחד לשני, והפילוסופיה החדשה הזו מיזגה את התחומים באופן הדוק יותר על מנת לתת לתלמידים בסיס איתן בכל ארבעתן.

אבל זה לא נעשה רק בדרך המסורתית, שגרמה לכמה תלמידים לפגר מאחור. מקצועות אלה משולבים ונלמדים כיום באופן פעיל באמצעות בתי ספר מקוונים וגישות חינוכיות מסוימות.

לדוגמה:

נותנים לתלמידים רובוט מפורק. המשימה שלהם היא להרכיב אותו ולהביא אותו לא רק למצב תפקודי, אלא גם למצב שבו יוכל לבצע פקודות של כתיבת קוד.

התרגיל הזה מלהיב ילדים כי הם אוהבים רובוטים, וגם מלמד אותם את המדע שמאחורי הרובוטים והטכנולוגיה משובלת הנדסה הדרושה לבנייתו.

לבסוף, הם מתכנתים את הרובוט לבצע פעולות מסוימות, אולי ריקוד רובוט קטן כדי להרשים את הרובוטיות.

לתכנות יש קשר למתמטיקה, כלומר, לחיבור, חיסור, חילוק, וכפל. זה בעצם המהות של תכנות.

אבל מאז נוספה לראשי התיבות גם האות A

STEM הפך להיות STEAM. מה מסמלת האות A? את אחד הנושאים החשובים ביותר!

אמנות (Art).

אמנות חשובה לפיתוח חשיבה ביקורתית. לימוד תולדות האמנות הוא צלילה לתוך סדרת זרמי אומנות, מה הם מייצגים ומשקפים, והפילוסופיות שלהם הקשורות לעידן בו התקיימו.

אמנות עוסקת ביצירתיות. אם ניקח את דוגמת הרובוט, הילדים יצטרכו לחשוב באופן יצירתי כדי להתנסות בפקודות קוד ולראות אילו פעולות הם יכולים לגרום לרובוט לבצע.

אמנות חשובה בעולם של היום בו יוצרי תוכן מבטאים את עצמם דרך היצירתיות שלהם. יצירתיות היא מניע חזק לפתרון בעיות. הביטוי הנפוץ ביותר כיום הוא "לחשוב מחוץ לקופסה". אנחנו מעדיפים לחשוב על זה כעל להיות מחוץ לקופסה, ואז להפוך אותה לחפץ שימושי, כמו מפתח אל האני היצירתי שלנו.

זה meta.

מטא-מודרניזם פירושו לחשוב מעבר. כשאתם חושבים על מה אתם רוצים עבור ילדיכם, האידיאל הוא לגדול להיות אזרחים משכילים של המאה ה-21, שמסוגלים להיות נכס לחברה או לצוות שאיתו הם עובדים, או אולי אפילו להקים חברה בעצמם.

אחד ההיבטים המשמעותיים ביותר בחינוך בשיטת STEAM הוא למידה מקוונת המאפשרת לתלמידים להוסיף כישורים נדרשים כדי לממש את עצמם. בית ספר מקוון כמו Tekkie Uni המתמקד בלימודי STEAM הוא מקום טוב להתחיל בו.

לסיכום, STEAM היא שיטת חינוך בגישה מטא-מודרניסטית שמעניקה לילדים את הכישורים הדרושים כדי לפתח יכולות נוספות ובמידת הצורך, ללמד ולהשתפר בכוחות עצמם.

שיטת חינוך זו מפתחת אזרח בעל יכולות עם בסיס טוב בכל הדברים החיוניים, בשילוב עם יכולת חשיבה ביקורתית ויכולת לשתף פעולה עם אחרים.

תכנות ופיתוח אפליקציות הם רק שניים מהקורסים שיש לנו להציע. קורסים אלה מצויינים לרכישת הכישורים החיוניים לעידן זה, ולא רק כישורים טכנולוגיים, אלא גם ״רכים״, כמו יכולת לעבוד בצוות.

STEAM הוא בסיס הלמידה ב-Tekkie Uni, מה שהופך אותנו למטא-מודרניים.

ב-Tekkie Uni, אנחנו מלמדים מגוון נושאים שכולם מחוברים בדרך זו או אחרת לטכנולוגיה. היוצא מן הכלל הוא משחק השחמט, למרות שהוא עדיין קשור לחשיבה ביקורתית ולמתמטיקה.

המתמטיקה במשחק זה באה לידי ביטוי בצורך לחשוב קדימה מספר מסוים של מהלכים כדי לנצח, והחשיבה הביקורתית מתבטאת בתכנון האסטרטגיה בניסיון לחזות את המהלך הבא של היריב.

באשר לנושאי למידה אחרים שלנו, כגון תכנות, יצירת תוכן ב-YouTube ופיתוח אפליקציות, שיתוף הפעולה גם מהווה דגש עבורנו. יש לנו כיתות מקוונות וסביבות חברתיות ייחודיות שבהן התלמידים יכולים לעזור אחד לשני.

והכי חשוב, שיתוף פעולה הוא המפתח להצלחה כיוון שכישלון יקרה לא מעט. יש לצפות לכישלון כשמבצעים פעולה מדויקת כמו כתיבת קוד. אבל התלמידים ילמדו להתעלות מעל לכישלונות שלהם — במיוחד על ידי בקשת עזרה מחבריהם לכיתה, וזה יאפשר להם ליצור קשרים והרגלים שנחוצים להתקדמות.

הגישה שלנו ראתה מאות צעירים מתלהבים מלמידה מקוונת. הם עובדים בצוות, חושבים בצורה ביקורתית ופותרים בעיות, מה שהופך אותם לחיוביים בגישתם לסיבוכים במקום להרגיש מתוסכלים ותקועים.

זה מה שהופך אותם לבעלי ערך עבור מעסיקים עתידיים ולמצוא ערך ביכולות היזמות שלהם. על אף שאנחנו חיים בעולם שאינו בטוח, דרכו הם יגלו את השבילים שיובילו אותם במסע החיים.

הנה הצעד הראשון במסע.

תגובות

השאר תגובה

This site is registered on wpml.org as a development site.