'הוא עשה הכל בעצמו'

איך הפורמט הנגיש של טקי יוני עזר לתלמיד עם אוטיזם

כאשר אנזו לוצ'יאנו אורטיז בן ה-10 הביע עניין בלימוד תכנות, אימא שלו, איירין סנטאנדר, הייתה מרוצה.

לוצ'יאנו עבר תקופה לא קלה; משפחתו עברה מארגנטינה לפלורידה שבארה"ב בפברואר. מאוחר בשנת הלימודים, לוצ'יאנו מצא את עצמו בבית חדש ובבית-ספר חדש. הוא לא מדבר אנגלית והמורה שלו לא דיברה ספרדית. זו הייתה תקופה קשה, אז כשלוצ'יאנו אמר שהוא רוצה ללמוד לתכנת, איירין הייתה להוטה לתמוך ברצון שלו.

היא מצאה את טקי יוני דרך מודעה בפייסבוק וזה נראה לה מושלם. זה היה שיעור תכנות מותאם לילדים, ולוצ'יאנו יכול ללמוד מהבית. למרות זאת, לאיירין היו כמה חששות. לוצ'יאנו מאובחן עם הפרעה בספקטרום האוטיסטי, והיא לא הייתה בטוחה שהוא יוכל להסתדר בקורס מקוון.

היא אומרת, "לא ידעתי אם הוא יקשיב בכיתה, אם הוא יבין את הדרישות בקורס, או אם הוא יעקוב אחרי ההנחיות בשיעורים."

למרות החששות, היא רשמה אותו לכיתה. היא לא הזכירה את האוטיזם של לוצ'יאנו למורה, אבל היא ישבה איתו בהתחלה כדי לעזור לו להבין איך השיעור עובד ולוודא שהוא מרגיש בנוח. אבל לוצ'יאנו הסתדר מעל ומעבר למה שהיא ציפתה. איירין שמה לב שהוא פורח בסביבה מקוונת עם בני גילו- אף אחד לא ידע שיש לו אוטיזם, והתייחסו אליו בדיוק כמו כל חבר לכיתה.

"הוא עשה הכל בעצמו. לא עזרתי לו בכלום," אומרת איירין. "אני רק בודקת כדי לראות מה הוא עושה."

מערך כיתתי שמתאים לתלמידים עם מגוון נוירולוגי

כמו אצל הרבה ילדים עם אוטיזם, לוצ'יאנו פחות טוב בלבטא את עצמו ובלתקשר. דבר שיכול להוביל לקשיים, במיוחד כשהוא מנסה להתגבר על פער השפה בין אנגלית לספרדית בבית הספר.

הכיתות בטקי יוני הן יוצאות דופן, בכך שהמצלמה בכיתה כבויה. התלמידים מתקשרים עם המדריך ועם חבריהם לקבוצה בעזרת מיקרופון וצ'אט. זה נעשה כך מכמה סיבות –  לדוגמא, המצלמה יכולה לגרום להסתה של הריכוז אצל ילדים –  וזה עבד נהדר בשביל לוצ'יאנו שביצע את רוב התקשורת עם המדריכה שלו, אנדראה, דרך כתיבת הודעות בצ'אט.

היכולת לבחור את צורת התקשורת שהכי נוחה לו אפשרה ללוצ'יאנו להרגיש בדיוק כמו שאר התלמידים בכיתה, ולקבל את המשוב שהוא זקוק לו מהמדריכה, בזמן ובאופן שנכון לו.

הוא פיתח אחריות אישית

בשביל איירין, יש יתרון אחד גדול מאוד בשיעור, לוצ'יאנו התחיל להיות אחראי על לוח הזמנים שלו, דבר חדש לגמרי בשבילו. כמו ילדים רבים עם אוטיזם, לוצ'יאנו מתקשה לעקוב אחר הנחיות בעלות מספר צעדים; אם אימו אומרת לו להתכונן לבית הספר, הנחיה שמשמעותה "להציע את המיטה, להתלבש ולהגיע לארוחת הבוקר", הוא לרוב לא מסוגל לעשות זאת מבלי שאיירין עומדת איתו, ונותנת לו כל הנחיה בנפרד.

קורס התכנות היה טוב בשבילו מכיוון שהמדריכה של לוצ'יאנו הציגה את כל השלבים שהתלמידים התבקשו לבצע לפי הסדר, כך שללוצ'יאנו היה קל לבצע את כל השלבים וליצור את הפרויקט. בנוסף לכך, המוטיבציה שהוא קיבל מהשיעורים גרמה לו ליצור מערכות שעוזרות לו להזכיר לעצמו מתי השיעור מתרחש, ואיזה שיעורי בית הוא צריך לעשות, לגמרי לבדו.

זו הייתה תקלה שגרמה לו להתחיל לקחת אחריות על עצמו; השנה, יום ההולדת של איירין נפל על אחד השיעורים, ולוצ'יאנו שכח מהשיעור. העובדה שהחמיץ שיעור הפריעה לו כל כך עד שהוא הפעיל תזכורת בנייד שלו. עכשיו הטלפון מתחיל לצלצל חצי שעה לפני שהשיעור מתחיל ולוצ'יאנו מתיישב מול המחשב, מוכן ללמוד.

"אני אוהבת שזה הפך אותו לאחראי על הזמן שלו," אומרת איירין. "זה חשוב; ילדים עם אוטיזם צריכים ללמוד לקחת אחריות לאט לאט ."

הוא למד להתגבר על תסכול

היו כמה אתגרים. לפעמים היו ללוצ'יאנו בעיות עם חלק מהמטלות, אבל לא יותר מכל ילד אחר. הוא גם הצליח לפתור את הבעיות בעזרת המורה,  שהייתה זמינה לענות על שאלות דרך הצ'אט וליוותה את לוצ'יאנו בפתרון הבעיות.

"אני אוהבת שהוא לא היה מתוסכל," אומרת איירין, שאמרה בעבר, שכשדברים לא הלכו בדרך של לוצ'יאנו, הוא נהיה מתוסכל ורצה לפרוש. עכשיו, איירין מתחילה לראות אותו מתגבר על התסכול בחיי היום יום שלו.

פיתוח יצירתיות

פרויקט הגמר של לוצ'יאנו בקורס היה מתנה לאחותו הגדולה, שעדיין גרה בבואנוס איירס. אחותו הגדולה, בת ה-23, תומכת באחיה הקטן ובלימודי התכנות שלו. מכיוון שהיא אוהבת חתולים, לוצ'יאנו יצר בשבילה משחק בהשראת הלו קיטי, שבו שחקנים מקבלים נקודות על ידי תפיסת פרחים.

היצירתיות שנבטה בו פתאום הייתה הפתעה נהדרת בשביל אימו, שאמרה שהאוטיזם של לוצ'יאנו גורם לכך שהוא לא משחק כמו ילדים אחרים.

"הוא היה ילד שונה," היא אמרה "הוא לא שיחק עם צעצועים. הוא סידר את המכוניות שלו זו לצד זו, אבל הוא לא שיחק איתן. קניתי לו צעצועים שנכנסו ישר לתוך המגירה.

היום, היא אומרת, היצירתיות שלו הוצתה.

הנגשת ידע לכל תלמיד

במהלך שיעורי התכנות, איירין ראתה את לוצ'יאנו מתבגר. היא לא יודעת אם כשיגדל ייבחר להיכנס לעולם התכנות או פיתוח האפליקציות אבל היא מעריכה שיש לו עכשיו נקודת פתיחה טובה – הוא התחיל לתכנת, ויש לו יותר מושג איזה דברים הוא נהנה לעשות.

אולי הוא ירצה להיות מנתח מערכות, אולי מתכנת או אולי אפילו קריירה אחרת," אומרת איירין. "יש הרבה ילדים יצירתיים שבונים דברים, וזה הכיוון שאני רוצה שהא יתפתח אליו."

לוצ'יאנו מתחיל עכשיו את השנה השנייה של הקורס, ואימו מעודדת הורים לילדים עם אוטיזם לנסות לרשום את ילדיהם לקורסי התכנות.

"יש הורים שאומרים 'אנחנו לא רוצים שהם יהיו תקועים מול המחשב כל היום,' אבל אני אומרת שזה העתיד, ושזו דרך טובה להיות יצירתי ודרך נהדרת בשבילם לקחת אחריות על החיים שלהם," היא אומרת. "ובשביל ילדים עם אוטיזם, אני חושבת שזה טוב."