שיעורי בית ומבחנים- אף אחד לא באמת נהנה משניהם. ילדים משתדלים להימנע מלימודים בזמנם הפנוי, הורים חוששים מלנדנד לילדים שלהם על כך, ומורים לא מתלהבים לחלק ציונים. אבל שיעורי בית ומבחנים הם עדיין חלק מהותי מבית הספר; החשיבה המקובלת היא ששניהם נחוצים, ואנשים רבים לא מסוגלים לדמיין איך בית הספר ייראה בלי אף אחד מהם.
עם זאת, מחקרים מראים שחלקים מהותיים מהלימוד בבתי הספר – שיעורי בית, בחינות והקבצות – לא תורמים לחדוות הלימוד ולמעשה עשויים להקשות על ילדים ללמוד.
הבעיה עם שיעורי הבית
בחינות, שיעורי בית והקבצות עשויים לעכב את הלמידה אם משתמשים בהן לא נכון.
על פי מחקר מאוניברסיטת סטנפורד, שיעורי בית יכולים להשפיע לרעה על ילדים. חלק מהילדים מקבלים יותר משלוש שעות של שיעורי בית ליום, שגורמים ללחץ ומחסור בשינה, וברור שלחץ ומחסור בשינה לא מסייעים ללמידה טובה. המחקר מצא – באופן לא מפתיע – שילדים שמקבלים יותר שיעורי בית נהנים פחות. ככל שיש לילדים יותר שיעורי בית, הם יראו פחות חברים ובני משפחה, ישתתפו פחות בפעילויות מחוץ לתוכנית הלימודים, ויעסקו פחות בתחביבים שהם נהנים מהם.
מחקרים שנערכו בהרווארד מוצאים שבחינות תכופות משפיעות לרעה על ההוראה, מכיוון שמורים – תחת לחץ לייצר תוצאות גבוהות בבחינות – מקדישים הרבה מאוד זמן בשיעור להכנת הילדים לבחינות.
חלק גדול מכך הוא לא באשמת המורים. המורים לעיתים קרובות נדרשים על פי חוק לבחון את התלמידים, ולפעמים נתינת שיעורי בית היא הדרך היחדה להספיק את כל החומר והתרגול הנחוצים. מורים גם לא שולטים על כך שבתי ספר ממיינים ילדים בהקבצות על סמך רמת היכולת שלהם (דבר שהאגודה הלאומית לחינוך (NEA) רוצה לחסל, מכיוון שזה יכול להוביל לאפליה).
אבל העובדה שבתי ספר פועלים בצורה הזו לא אומר שזה טוב לילדים.
" בבתי ספר מסורתיים, לא משנה איזה נושא הילדים לומדים, רוב תוכניות הלימודים, תוכניות השיעור והמורים, נוטים להגביל את תהליך הלמידה של הילדים", אומרת ג'ולייט מקול טובאר לימה, מורה מאורוגוואי.
מקול, שמלמדת תכנות בטקי-יוני, עבדה במספר בתי ספר מאז שהחלה את קריירת ההוראה שלה. לטענתה, חינוך מסורתי יכול לפגוע בילדים לפעמים.
"השיטות שמשתמשים בהם ברוב בתי הספר המסורתיים עלולות להיות מאוד נוקשות ולילדים אין הרבה הזדמנויות לחשוב מחוץ לקופסה ולהיות פעילים בתהליך הלמידה שלהם," היא אומרת.
אין מלמדים בטקי יוני
בטקי-יוני, אנחנו מאמינים שילדים לומדים בצורה הטובה ביותר כשהם מונעים על ידי האינטרסים והסקרנות שלהם, מונחים על ידי מורה אכפתי ולומדים יחד עם חברים תומכים.
"היחסים בין תלמידים ומורים בבתי ספר מוגבלים במובנים מסוימים על ידי חוקים והוראות", אומרת באטול זיוד, מורה בטקי-יוני שלימדה גם בבתי ספר ציבוריים. "אבל בטקי-יוני היחסים בין המדריכים והתלמידים הם קרובים ליחסי חברות."
השיעורים שלנו נערכים ברשת במשך שעתיים בשבוע, לתקופה של תשעה חודשים. שעה אחת מתןך השעתיים מיועדת לתרגול, כך שהתלמידים מבצעים את כל "שיעורי הבית" שלהם בזמן שהם בכיתה. אם הם רוצים לחזור על החומר ולעבוד על הפרויקטים שלהם מחוץ לשיעור, זה לגמרי תלוי בהם ואין שום לחץ מצידנו.
"באופן כללי, אין שיעורי בית", אומרת זיוד. "אבל אם זה קורה לעיתים רחוקות, הם יודעים שהם לא ייענשו אם הם לא עשו את שיעורי הבית."
הלמידה בקורסים של טקי-יוני מבוססת על פרויקטים, כך שאין מבחנים. במהלך מפגשי התרגול הילדים יכולים לשאול שאלות על הפרויקטים שלהם ולקבל משוב מהמורה. אם פרויקט לא עובד כמו שהתלמיד רוצה, הוא יכול לבקש עזרה במהלך שעת התרגול. הם יכולים לעשות זאת בעזרת המיקרופון, או אם הם רוצים לבקש עזרה באופן פרטי, הם יכולים לפתוח צ'אט חי מבוסס טקסט עם המורה. הם יכולים גם לפתוח צ'אטים מבוססי טקסט עם חברים כדי להתיידד ולעזור אחד לשני בפרויקטים.
"מה שטוב בטקי יוני הוא ההזדמנות שניתנת לילדים לעבוד על היצירתיות שלהם", אומרת מקול. הילדים עובדים על פרויקטים, שנותנים להם את החופש להשתמש בדמיון, להיות יצירתיים ובאמת לחקור את הנושא הנלמד במטלה שניתנת להם, היא אומרת.
לפתח אצלם אהבה ללמידה
הדבר היחיד שנבדק בקורסים של טקי יוני הוא האם הפרויקט עובד כמתוכנן או לא. מכיוון שכולם (המורים, התלמידים וההורים) רוצים שהפרויקטים של התלמידים יעבדו, התלמידים לא מרגישים שהם מסוכסכים עם החומר שנלמד בקורס, עם המורים שלהם, או אפילו עם ילדים אחרים.
חלק מהסיבה שילדים לא מתחרים זה בזה היא בגלל שהם לא לומדים בהקבצות על בסיס יכולת. כולם לומדים יחד ובקצב שלהם, כך שאין לחץ לעמוד בקצב וגם אין קבוצה "מחוננת" או "מתקנת".
"כשילדים לא מרגישים את הלחץ והם לא לחוצים לגבי ציונים ומבחנים, הם נוטים ליהנות מתהליך הלמידה יותר", אומרת מקול. "ללא שיעורי בית, מבחנים וציונים ילדים לומדים בקצב האישי שלהם, ויש סבירות גבוהה שהם ירגישו פחות מתוסכלים כשהם יטעו."
