פביאן פרז קיבל את ההזדמנות הראשונה שלו כמורה, כשהוא היה נער – בערך בגיל של התלמידים שהוא מלמד כעת. כשהוא היה בן 14 הוריו נפרדו, ואמא שלו קיבלה עבודה שדרשה מהם לעבור מביתם במקסיקו לקנדה למשך שנה. כשהם עברו, לפביאן ניתנה בחירה; הוא יכול ללכת לתיכון באוטווה, או שהוא יכול לנצל את זמנו בלמידת השפה האנגלית כראוי.
"בגלל שהייתי אז סוג של בטטת כורסא, בחרתי את האפשרות השנייה. חשבתי שלימודי אנגלית בקנדה יהיו דומים לתהליך אוסמוזה, ואני אוכל לצפות בטלוויזיה, ללכת לקניון ולהתפנק עם התחביבים שלי," הוא אמר.
זה לא היה המקרה. אמא שלו רשמה אותו לתוכנית אינטנסיבית ללימודי אנגלית למשך שנה. בזמן שהוא נכח שם הוא היה פחות נלהב, אבל כשהם חזרו למקסיקו, פביאן הפך את הידע החדש שלו באנגלית ליתרון, ועבד כמורה סייע במרכז הקהילתי. במקרה, ביום הראשון, המורה שהיה אמור לתת את השיעור באנגלית לא הגיע, ואז בשיא הטבעיות, פביאן בן ה- 15 נכנס במקומו, המשיך את השיעור בהתאם לספר הלימוד, ונתן לכיתה כמה תרגילים.
"מנקודת המבט שלי, זה היה שיעור מאוד בינוני," הוא אמר. "אבל בסוף השיעור, גבר מבוגר נעמד, הסיר את כובעו ואמר לי בהערצה מוחלטת, 'המורה, זה היה שיעור מדהים'." זה היה הרגע המכונן שלי.
בעקבות האירוע הזה פביאן החליט שהוא יהיה מורה ונרשם לקורסי הוראה.
איך מהנדס הופך למורה לתכנות?
פביאן אולי התחיל את חייו המקצועיים כמורה, אבל זו לא העבודה היחידה שהייתה לו.
מאז הרגע המכונן בשיעור במרכז הקהילתי, הוא עבד במגוון רחב של עבודות החל משליח ועד לניהול רשתות מחשוב בתור פרילנסר. הוא למד הנדסה – חלום ילדותו. אך בגלל ניסיון ההוראה הקודם שלו, פביאן מצא את עצמו מלמד מתמטיקה ופיזיקה לילדים בבתי ספר יסודיים. בשלב מאוחר יותר הוא לימד רובוטיקה.
ואז, לפני ארבע שנים, הוא ראה פרסומת באינטרנט ל- Tekkie Uni , המרכז לפיתוח מנהיגות טכנולוגית. זה היה משב רוח רענן עבור פביאן, מכיוון שהאתגר הגדול ביותר שלו כמורה היה "להתמודד עם החסרונות של מערכת החינוך שמכבה ומדכאת את התשוקה של התלמידים שלי בנושאים כמו מתמטיקה או מדעים, ומתן האפשרות להצית מחדש את הלהבה," כי הילדים שנרשמים לשיעורים ב-Tekkie Uni , המרכז לפיתוח מנהיגות טכנולוגית, נלהבים ללמוד תכנות.
"אני חושב שמה שאני הכי נהנה ממנו הוא איך כל מי שאני מלמד, מתעניין ונלהב לגבי השיעורים," הוא אמר. "הם כאן בגלל שהם רוצים להיות כאן".
איך אתה מתקשר עם התלמידים במהלך מגפה?
פביאן לא מוצא הבדל גדול בין הוראה אונליין להוראה פנים אל פנים בכיתה, מלבד העובדה שהוא לא צריך לצאת מהבית. בשבועות האחרונים הוא הבחין כי תלמידיו נהיו קצת חסרי מנוחה, בזמן הסגר של מגפת הקורונה.
"הרבה תלמידים קצת מתוסכלים מחוסר האפשרות לצאת החוצה למשך כל כך הרבה זמן, אבל רובם מתמודדים עם זה בסדר גמור", אמר. "אני חושב שברגע שהמגפה תחלוף, הם יגלו מחדש את ההרגשה של איך זה להיות ילדים באמת".
כאשר נשאל איך הוא מעורר השראה אצל תלמידיו בכיתה, פביאן עונה בצניעות – התלמידים שלו כבר בעלי מוטיבציה גבוהה. הוא פשוט עוזר לכוון את התשוקה שלהם. בעיקר, הוא אומר, הוא פשוט אוהב את האפשרות ללמד אותם.
"אני אוהב את ההשפעה שיש לי כמורה. אני לא מסוגל להבין למה כל כך הרבה אנשים נכנסים למקצוע הזה למרות שברור להם שזה משהו שהם לא נהנים לעשות," הוא אמר.
