בטול פאריד החלה להתעניין בתכנות כשהייתה רק ילדה; אחיה הגדול למד הנדסת מחשבים ותיכנת כתחביב.
"הוא עבד הרבה עם מובייל ומחשבים, ואני תמיד הייתי צופה בו מקרוב ומעתיקה את העבודה שלו," היא אמרה.
מאוחר יותר, בבית הספר, בטול המשיכה להתעניין בתכנות עוד יותר, השתתפה בתחרויות בשיעורי טכנולוגיה, אבל מעולם לא חשבה שתכנות יהיה יותר מעניין צדדי. כשהגיע הזמן לבחור קריירה, החליטה בטול להתקדם בתחום התרגום לאנגלית, רכשה תואר ראשון בתרגום מהאוניברסיטה הערבית האמריקאית AAUP בג'נין, פלסטין, ותעודה בחינוך מהאוניברסיטה הפתוחה בירושלים, בנוסף לתואר שני בתרגום מהאוניברסיטה הלאומית אל נג'ה בשכם, בגדה המערבית.
עבודתה הראשונה הייתה ללמד אנגלית בבתי ספר ומרכזים פרטיים, אבל אז היא מצאה את Tekkie Uni ולהפתעתה, מצאה את עצמה מלמדת משהו שהיא נהגה לעשות רק בשביל הכיף: תכנות.
"בשבילי זה היה גם תחביב, אבל אף פעם לא חשבתי על זה כקריירה עד שעבדתי עם "Tekkie, אמרה בטול. Tekkie Uni" שינתה את מסלול הקריירה שלי!"
איך תחביב הפך לקריירה?
בטול מצאה את Tekkie Uni דרך חבריה ועמיתיה, דוחא אבובאקר ומג'ד אסף, שמלמדות גם כן ב- Tekkie Uni. שתיהן כבר לימדו שיעורי תכנות עם Tekkie Uni והציעו שבטול תגיש מועמדות גם כן.
"הן הסבירו לי איך זה ללמד תכנות כאן ב- Tekkie וכמה זה מרגש", אמרה. "הן הראו לי את היישומים והתוכנות שהן משתמשות בהם בשיעורים, וממש אהבתי את זה".
ברגע שבטול החלה ללמד קורסים לפיתוח אפליקציות, היא גילתה שהיא נהנית ללמד תכנות אונליין. התלמידים התרגשו להיות בכיתה, ורבים מהם הגיעו לכיתה מלאים ברעיונות טובים שעזרו לה לחשוב מחוץ לקופסה ולשפר את כישורי התכנות שלה.
"התרגשתי מהחוויה החדשה הזו; זה היה קל, והתרגלתי לזה מהר. בכנות, התלמידים שלי ב- Tekkie גם עזרו לי הרבה, יש אינטרקציה טובה בכיתה והם פשוט אוהבים את זה", היא אמרה.
היא מתארת את השיעור הראשון שלה כ"בלתי נשכח". הילדים הגיעו מוכנים עם שאלות והערות, וחלק מהשאלות היו כל כך מתקדמות, שהיא הייתה צריכה לשאול את המנחה שלה.
"היו להם רעיונות נפלאים שמעולם לא חשבתי עליהם, וממש לא רציתי שהרעיונות האלה יתבזבזו", אמרה.
האם לתלמידים הייתה השפעה מיוחדת עלייך?
כמורה בקורסים של פיתוח אפליקציות לילדים, Step App ו- Start App, יש תלמידים רבים שאוהבים לבנות אפליקציות יותר מפעם אחת בכיתה – כמה ילדים עבדו איתה במשך שנתיים. היא צפתה בכישורי פיתוח האפליקציות שלהם מתפתחים, ו – כמתרגמת – היא שמחה לראות גם את כישורי האנגלית שלהם צומחים.
"אני מלמדת תלמידים ערבים שחיים כמעט בכל מקום בעולם, ואני באמת מאמינה שמיומנויות האנגלית שלי הוסיפו ערך רב לשיעורי התכנות שלי", אמרה. "ילדים לא רק הצטרפו כדי ללמוד איך לתכנת אלא גם כדי לשפר את כישורי התקשורת והשפה שלהם."
למרות שבטול מלמדת בערבית, תלמידיה מסורים לשיפור האנגלית שלהם, היא אומרת. תלמידה אחת במיוחד הותירה עליה רושם במהלך השיעור הראשון שלה, כשאמרה לבטול שהאנגלית שלה חלשה, אבל היא הייתה מחויבת לתרגל ולשפר אותה.
"שאלתי אותה בסוף הקורס Step App 'איך האנגלית שלך עכשיו?' והיא אמרה, 'הרבה יותר טובה מאשר כשהתחלתי לפני שנתיים'", אמרה בטול.
התלמידה הוכיחה שמיומנות השפה שלה השתפרה בכך שבנתה את הפרויקט שלה כולו בשפה האנגלית.
"הייתי מאוד שמחה וגאה בה. לא רק שהיא למדה איך לתכנת, היא גם למדה שפה שנייה", אמרה בטול.
איך זה ללמד ילדים אונליין?
כמורה, לבטול יש ניסיון בכיתה, אבל היא נהנית ללמד אונליין.
"בהוראה אונליין, אני לא תקועה במקום אחד; אני יכולה לעבוד בנוחות מכל מקום ולשבת בכל פינה בבית", אמרה.
זה גם נוח יותר עבור חלק מתלמידיה, היא אמרה, כי זה מסיר את המחסומים בין המורה לתלמידים. זה מועיל במיוחד עבור תלמידים ביישנים.
"ראיתי כמה תלמידים שלעיתים רחוקות מדליקים את המיקרופונים שלהם בתחילת השיעורים שלנו, אבל בסוף הקורס הם כבר לא מפסיקים לדבר", היא אמרה בצחוק.
היא אוהבת את ההתלהבות של התלמידים שלה ומגלה שהיא מונעת על ידי ההתלהבות שלהם וההתקדמות שלהם לאורך כל הקורסים. כשהורים יוצרים קשר איתה בגלל ההישגים של ילדיהם, היא גאה במיוחד בעבודה שלה.
"גם לראות את הילדים לוקחים צעדים ראשונים ב-סקראץ' ובסופו של דבר צוללים לתוך חקר עולם התכנות של Tekkie," היא אמרה.
איך ההוראה בזמן מגפת הקורונה שונה?
בעוד שהמגפה הייתה קשה להורים, בטול ראתה שלילדים שבקורס שלה היה יותר זמן להשקיע בפרויקטים שלהם בתכנות ולא היה נראה שהם מרגישים מנותקים אחד מהשני. למעשה, שניים מתלמידיה שיתפו פעולה בפרויקט בהשראת הנגיף.
"שני הילדים האלה פיתחו את האפליקציה הזו בהתבסס על הרעיון של איך ילדים צריכים להגן על עצמם מפני קורונה ואיך לזהות את התסמינים וכן הלאה", היא אמרה. "זו הייתה אפליקציה שלמה, וזה היה ממש מרגש לראות כמה הם היו מודעים לעובדה שיש מחלה קשה שם בחוץ, ושהם רוצים להגן על חייהם של כל הילדים".
זה התרחש בקורס Step App, שבו ילדים עובדים על אפליקציות משלהם ומפרסמים אותם.
"הייתי בכיתה והסברתי להם שהפרויקט צריך להיות מיוחד וקליט", היא אומרת, "ואחד משני התלמידים שעבדו על הפרויקט הזה ניגש ושאל, 'זה נורמלי אם נעשה משהו שקשור לקורונה?'".
הרעיון של התלמידים היה שהאפליקציה תהיה משחק עם רמות שונות שמשתמש יכול להשלים על ידי איסוף נקודות. אם המשתמש עבר את הרמה בהצלחה, זה יציג את הציון הסופי שלו בצורת לא נגוע. האפליקציה, שלוקחת את המשתמש דרך הימנעות מזיהום, חיים לצד קורונה ולבחור בחירות בריאותיות, ממתינה כעת לפרסום ב- App Store וב-Google Play.
"האפליקציה הזו נוצרה על ידי שני התלמידים האלה בדרך מהנה ומעניינת כדי לשקף את המציאות", היא אמרה.
סוג זה של יצירתיות ומעורבות הוא חלק ממה שבטול אוהבת בללמד ילדים.
"התלמידים שלי נחושים, ואני גם אוהבת שהם ממשיכים לעבוד על הפרויקטים שלהם לא משנה כמה פעמים הם נכשלים", אמרה. "הם מאוד שאפתנים בגיל הזה ומאוד יצירתיים".
