מהי חשיבה עיצובית, ולמה אנחנו כותבים עליה בבלוג שעוסק ברווחים של כתיבת קוד וחינוך לילדים? ובכן, יש מספר נקודות דמיון בין דרך החשיבה הזאת וכתיבת קוד. אז שבו בנחת, וקראו מהי חשיבה עיצובית, וכיצד היא יכולה לעזור לילדים להשיג הצלחה בטווח הקצר.
לפי הגדרות מסוימות שנמצאות ברשת, חשיבה עיצובית היא תהליך שממנו שממנו רעיונות עיצוביים (הצעות למוצרים חדשים) נולדים. חשיבה עיצובית נוגעת בפעולות קוגניטיביות ופרקטיות הנוגעות למציאת ופתרון בעיות, יצירתיות וחדשנות, קבלת החלטות, שרטוט, יצירת אבות טיפוס (במקרים שבהם הדבר הכרחי), ולהעריך את התוצאות.
אנחנו מזמינים אתכם להסתכל על המאמר הזה, בו נעבור על הרווחים הרבים שחשיבה עיצובית מציעה לחיי היומיום, והקשר החזק בין כתיבת קוד, תכנות וחשיבה על רעיונות לתוכנה. אתם מוכנים?
השלבים של חשיבה עיצובית: דרך נהדרת לפתור בעיות אמיתיות בחיים
יש דרכים שונות ליישם חשיבה עיצובית. גישות שונות לדרך ספציפית להמשיך ולפעול. בהזדמנות זו, החלטנו להביא לכם גישה לחשיבה עיצובית שכוללת שישה שלבים. שישה שלבים פשוטים שיאפשרו לכם ולילדיכם לחשוב בצורה בהירה יותר ולהפוך רעיונון למציאות בשטח.
ששת השלבים של חשיבה עיצובית הם:
הבן
צפה
הגדר
העלה רעיונות
צור אבטיפוס
בדוק
בואו נעבור עליהם אחד-אחד כדי להבין יותר טוב איך הדרך הזו להתמודד עם בעיות יכולה לעזור לנו להצליח כשאנחנו צריכים לעשות כן.
מהם ששת השלבים של חשיבה עיצובית ומה המשמעות שלהם
עכשיו אנחנו יודעים שששת השלבים הם להבין, לצפות, להגדיר, להעלות רעיונות, ליצור אבטיפוס ולבחון, הגיע הזמן לצלול עמוק לתוך כל אחד מהם ולראות כמה הכלים האלה דומים לכלים הרבים שללמוד לכתוב קוד יכול לספק לילדים שלכם.
הבן: הבנה הוא הפן העיקרי בהליך התכנון. בשלב הזה, הלומדים משקיעים את עצמם בלמידה. כדי לחוות אמפתיה למשתמשים פוטנציאלים של מה שזה לא יהיה שאנחנו רוצים ליצור, עלינו לצפות בהם כדי לגלות מהי הזהות שלהם, מהן הציפיות שלהם ומה הדברים החשובים להם. הדרך לעשות את זה היא לא למצוא את האיכויות השטחיות של המשתמשים הפוטנציאלים האלה, אלא להשיג הסתכלות עמוקה יותר ומבינה יותר לזהותם.
צפה: בשלב הזה, צריכים להיות לכם יעד וחזון ברורים. בשלב הזה של חשיבה עיצובית, תצטרכו לשים תשומת לב לצרכים והצרכים הפוטנציאלים של המשתמש הפוטנציאלי בהם דנו לעיל. זה הזמן להבין יותר טוב את האנשים האלה ולהשיג הבנה יותר עמוקה של מי שהם. בשלב הזה, יש מקום למחשבות שלכם ולפרספקטיבות שלכם, וכאן זה המקום בו אפשר לשים את הנושא שאתם מעריכים על השולחן, מנקודת מבטכם.
הגדר: במהלך שלב ההגדרה, מצרפים את המידע שגם יצרתם וגם אספתם במהלך שני השלבים הקודמים. זה המקום בו תנתחו את התצפיות שלכם ותארגנו אותם כדי להגדיר את העניינים המרכזיים שמצאתם. כדי להגדיר את הבעיה, עליך להתמודד איתה כהגדרת בעיה, מפרספקטיבה אנושית.
דרך מעולה להתחיל היא לשאול את עצמך "איך נוכל…". ולהתחיל בסיעור המוחות!
העלה רעיונות: הגיע הזמן לתת לדמיון שלך לעוף! הגיע הזמן להביא רעיונות לשולחן, תוך כדי שאתם לוקחים בחשבון כלל אחד חשוב: אף רעיון לא נדחה! החלק הזה בתהליך אמור להיות מעורר, כיפי ודינמי. בישיבה אחת בלבד, הצוותים יכולים להעלות מאות רעיונות, אז כדאי לכם להזמין פיצה טובה, לשים קצת מוזיקה ברקע ולתת לעצמכם להיות מופתעים!
חשוב להשיג כמה פתרונות לבעיות שאפשר כשהחלק הזה מתחיל. בסוף שלב העלאת הרעיונות צריך לבחור טכניקות העלאת רעיונות אחרות כדי לחקור ולבחור את הרעיונות, וזאת כדי למצוא את הדרך הכי טובה או לפתור בעיה או למצוא דרכים לעקוף אותה.
צור אבטיפוס: אל חשש! אבטיפוס לא צריך להיות האפליקציה האמיתית שהילדים יצרו באחד משיעורי כתיבת הקוד שלנו. אבטיפוס יכול להיות שרטוט, ציור או מצגת שיראו איך המוצר הסופי ייראה.
החלק הזה של החשיבה העיצובית עוסק יותר בחשיבה מבעשייה. מהותו הפיכת כל התוכן שקיבלנו בתהליך למשהו שממש קיים במציאות ונראה שפותר בעיה ספציפית שזיהינו מוקדם יותר. אם הפתרון שאתם יוצרים הוא טכנולוגי, אתם לא צריכים יותר ממוצר בר-קיימא מינימלי לצורך זה, שיפורים יבואו בהמשך. אל דאגה!
בדיקה: בשלב זה, צריך לבדוק את המוצר המוגמר בעזרת הפתרונות הכי טובים שמצאתם בשלב האבטיפוס שדנו בו לעיל. אבל אל דאגה, גם במהלך השלב הזה, ניתן לעשות שינויים ותיקונים כדי לשפר את המוצר הסופי והשימושיות שלו עבור המשתמשים הפוטנציאליים שלו.
חשיבה עיצובית וכתיבת קוד: איך הם קשורים?
חשיבה עיצובית היא דרך עבודה. היא מציעה דרך אחרת להתמודד עם בעיות בחיים ולמצוא להן פתרונות. בדיוק כמו כתיבת קוד, היא מציעה דרך בה חוץ מליצור משהו שימושי וייחודי, ,תקבלו מספר כלים וכישורים של המאה ה-21 תוך כדי שאתם יוצרים.
כאשר אתם מציעים לילדים שלכם את ההזדמנות ליצור אפליקציה משלהם, הם ירוויחו הרבה יותר מרק את האפליקציה שהם ייצרו. מהתהליך עצמו הם יוכלו להשתמש באמפתיה, הבנה, חשיבה ביקורתית, עבודת צוות וחשיבה אנליטית, למשל כשהם חושבים על פתרון לכל דבר שהם רוצים, בעזרת חשיבה עיצובית.
